אורך חיים וחישובו

אורך חיים

חיי מסילה ליניארית מוגדרים כמרחק הקווי הכולל שעובר הרוכב לאורך המסילה בטרם מופיע הסימן הראשון לעייפות חומר על הכדורים או על המסלולים.

בטיחות העומס הסטאטי, המוגדרת כיחס בין שיעור העומס הסטאטי ושקול העומס הסטאטי, מבטאת את רמת הבטיחות כנגד מעוות יתר קבוע של המסלול והאלמנטים המתגלגלים. ניסיון מראה, שכתלות בתנאי המגע, לחץ הרציאני מקסימאלי של 4200 עד 4600 MPa הינו מותר באזור של עומס מקסימאלי ללא השפעה על איכויות הריצה של המסב.

שיטות לחישוב העומסים הדינאמיים והסטאטיים, המתאימות למסילות ליניאריות מטווח הגדלים הנורמאלי נמצאות ב- DIN 636, חלק 2. רכיבים נושאי עומס של סידור המסב, מסילה, רוכב וכדורים, חייבים להיות בנויים מפלדת מסבים מוקשה באיכות גבוהה ולהיות מיוצרים עפ"י טכניקות מאושרות. במסלולי המסילות והרוכב קיימים יחסי עקמומיות דומים (נישוק), שיכולים לנוע מ- 0.52 עד 0.6.  ארבעת מסלולי מערכת ההנחיה מסודרים על מנת לספק תצורת עומס סימטרית עם זווית מגע נחוצה.

תקן DIN קובע גם את התהליך לחישוב שעור החיים הבסיסי. אלה החיים המושגים, בוודאות של 90%, עם חומרים זמינים, איכות ייצור נורמאלית ותנאי הפעלה נורמאליים.

שיעור חיים מכוונן

במשוואת החיים שלמעלה, ניתן שיקול דעת להשפעה של עומס על חיי מסב נתון. כאשר משמש המסב ליישומים רגילים, חישוב שיעור חיים בסיסי הינו מתאים, כיוון שעפ"י ניסיון, הערך של L10 לוקח גם בחשבון את השפעת השימון.

ראוי גם להתבונן יותר מקרוב על גורמים אחרים, שעלולים להשפיע על חיי מסב. עושים זאת ע"י שימוש במשוואה הבאה:

)³ Lns=c1∙c2∙(

כש:

Lns= שיעור חיים מכוונן

c1= גורם אמינות

c2= גורם עבור תנאי פעולה

חישוב שיעור החיים המכוונן Lns מניח מראש שתנאי ההפעלה מוגדרים במדויק ושעומס המסב יכול להיקבע בדיוק, ז"א, שהעומס הכולל, כפיפת מוט ועוד, נלקחים בחשבון בחישוב. אם מונח שהאמינות של 90%,  המקובלת בד"כ, הינה ראויה וכמו כן, שהמסבים מיוצרים מחומרים המתאימים לשיעור העומס הדינאמי הנתון ושתנאי ההפעלה נורמאליים, אז c1=c2=1. במקרים כאלה השיעור הבסיסי והשיעור המכוונן זהים.