מהו העומס שבו מותר להעמיס מסילה לינארית?

שעור העומס הדינאמי C נבחר עבור מיסב הפועל תחת תנאים דינאמיים, במילים אחרות, עבור מיסב, הנע תחת עומס. הוא מבוטא כעומס הנותן למסב חיים של 100,000 מטר. זאת בשעה שמניחים שהעומס קבוע בגודל ובכיוון ופועל באופן ניצב למישור התנועה של היחידה ושהמהלך מהווה לפחות שליש מאורך המסילה הכולל.

בהשוואת שעורי העומס הדינאמי של מסילות ליניאריות מיצרנים שונים, יש לשים לב להגדרת חיי המיסב הנלקחת כבסיס לחישוב. כל ההגדרות שלנו הן בהתאם לתקן DIN הגרמני (המקובל גם כתקן האירופאי). יחד עם זאת, יש לשים לב שלא כל היצרנים בעולם עושים שימוש בתקן זה ובהחלט עשויים להיות הבדלים בהגדרה בין מדינה אחת לאחרת. לעיתים נעשה שימוש בנתון של 50,000 מטר (זהו התקן המקובל על מרבית היצרנים היפניים והאסיאתיים האחרים), המביא לשיעור עומס גבוה יותר לכאורה. אמרנו לכאורה, כי השוואה ישירה של שיעור עומס דינאמי אפשרית, רק אם שעורי העומס המתקבלים על בסיס קריטריון ה- 50,000 מטר מחולקים בפקטור 1.26 על מנת להשוות אותם לאלו הנתונים עבור 100,000 מטר.

שעור העומס הסטאטי C0 משמש בבחירת מסילה ליניארית, בה מתקיימת תנועה במהירות נמוכה מאד, או שהיא נתונה לעומס במצב נייח. זה גם נכון כשהמסב נתון למגע כבד במהלך תנאי ריצה דינאמיים.

שעור העומס הסטאטי C0 של המסילות הליניאריות מוגדר בהתאם לחלק 2 של DIN 636 כעומס הסטאטי, אשר עם השימון הזמין בין המסלול לאלמנטים המתגלגלים, באזור של העומס המקסימאלי, ייצר לחץ הרציאני מקסימאלי של 4200 MPa בשטח המגע בין המסלול לאלמנט המתגלגל המועמס ביותר. תחת תנאים אלה, המעוות התמידי מסתכם ב- 0.0001 מקוטר הכדור. המומנטים הסטאטיים MA, MB ו- MC של מסילות ליניאריות מוגדרים כמומנטים שתחת השפעת עומס מומנט על הרוכב, הפועל במרכז אזור המגע בין המסלול והכדור המועמס ביותר, מפעילים לחץ הרציאני של 4200 MPa, המביא למעוות תמידי כולל של 0.0001 מקוטר הכדור.